הסיפור שאני עומדת לספר
נשמע כלקוח מעולם הדמיון,
אפילו לי –
שחוויתי אותו באמיתי
ודווקא בגלל הרושם העז שהוא הותיר עלי
אני חייבת לשתף אותו – גם איתכם
כשכבי (שם אמיתי לפי בקשתה) דיברה איתי בטלפון,
היא הייתה נשמעת בחורה רגילה בת 20
שכל החיים לפניה
וגם שלב הקמת הבית כבר מעבר לפינה.
אבל כבי הפתיעה אותי:
"אני לא מתכוונת להתחתן!"
וגם הסבירה
מה עומד מאחורי האמירה הטעונה הזו:
כבי נחשפה לתכנים שלא הייתה אמורה להיחשף אליהם,
והם הותירו רושם עז בנפשה
עד כדי כך
שהיא הרגישה
שהיא – לא רוצה להתחתן
לא מסוגלת,
לא מסכימה.
אבל, בחברה של כבי,
כמו בכל חברה מתוקנת
נישואין הם חלק מהחיים,
לא משהו שבוחרים אם לעשות או לא.
ובשביל כבי, אם זה חלק מהחיים
ואין לה איך להימלט מזה
אז…
מבחינתה – למה לה חיים בכלל??
כבי נחשפה למיילים ולמדריך שלי
דרך יריד דיגיטלי בו זכתה בהגרלה
בשיחת יעוץ מתנה ממני.
מאחר והרגישה שהיא מאד מתחברת לתכנים
היא הרימה אלי טלפון
אולי, אולי לי-
יהיה איך לעזור לה.
במהלך השיחה
זיהיתי עם מה כבי מתמודדת.
הזמנתי אותה לפגישה
לשבוע שלאחר מכן,
סיכמנו על יום ושעה.
ו- זהו.
זהו?
כשכבי הגיעה אלי
היא הייתה במצב קשה
הרבה יותר ממה שצפיתי.
"את גרה בקומה שישית"
היא אמרה
ומיד יצאה אל המרפסת
"זהו, זה מה שחיפשתי
כאן אני רוצה לסיים את החיים שלי"
היא הייתה רצינית
ואני הבנתי,
שמדובר בפיקוח נפש
ועלי לעשות את הדבר הכי חשוב אי פעם-
להציל נפש יהודייה מישראל.
דבר ראשון כמובן דיווחתי להורים שלה
בעקבות חובת הדיווח החלה על כל מטפל.
ובמקביל,
עשיתי עליה בזמן אמת
במחשבתי
את עבודת האימון
ותוך כדי
אמרתי לה את הדברים הבאים:
"כשהרב עזריאל טאובר זצ"ל היה ילד,
בכור לעשרה ילדים
בשואה האיומה
בזמן שהתחבאו בין הגויים
אבא שלו אמר להם ושינן כל הזמן
דבר אחד-
לא משנה – מה תעשו.
לא משנה – איזה מצוות תקיימו או לא
לא משנה אם תשמרו שבת – או לא תוכלו.
לא מדנה מה תאכלו,
מה שחשוב זה
שתדאגו
להישאר
בחיים!
וגם את,
מה שאת חייבת לדאוג
ולהבטיח לעצמך ולקדוש ברוך הוא
זה לא להתחתן
לא ילדים
אלא-
את הדבר הראשוני והבסיסי ביותר-
לחיות!".
ומה קרה עם כבי לאחר מכן?
תקראו כאן