לפני למעלה מ-20 שנה
כשישבתי שבעה על אימי ע"ה
(היום הוא יום השנה לפטירתה
ויהיו הדברים לעילוי נשמתה)
נכנסה רבנית חשובה
ותוך כדי שיחה אמרה
"בכל דור יש את היצר הרע שלו
כמו כלוב עם חיה מסוכנת
הקב"ה מוריד אותו לעולם
ופשוט פותח את הכלוב…".
בדורינו
הוסיפה לומר
הקב"ה הוריד את כל הכלובים!
הקב"ה פתח את כל הכלובים!
ובג'ונגל הזה אנחנו חיים!
כאמא ל-5 מתבגרים
אני "נזכרת" שגם הבנים שלי
מסתובבים באותו ג'ונגל
בשבילי זה היה יותר מידי…
גם כך ליויתי את התבגרותם
עם המון חששות
פחדים
חרדות
דמיונות…
ועכשיו, לאור המידע החדש
אנא אני באה…
ישבתי אחרי תקופה בקורס ייעוץ
בסדנת מודעות עצמית
ציטטתי את אותה רבנית
מה עושים?
החרדה מציפה…
שכפ"ץ!–
אפוד הגנה!
זה מה שהציעה המנחה
"תכינו אותם לפני היציאה מהבית
"תסבירו" להם את הסכנה…"
(עולה בי חיוך עגום רק להיזכר
בגיחוך, שלהסביר לבחור צעיר
שהרחוב מסוכן
זה לא ממש עוזר)
אז-
לא ידעתי!
אפוד הגנה זה לא דיבורים!!
לא נאומים
לא הפחדות
ולא אזהרות
היום אני יודעת!!
לאחר שגיליתי,
למדתי
פיתחתי
את גישת "סוד האמון"
היום אני יודעת-
שאפוד הגנה חסין למלתעותיהם
של כל אותם חיות טרף
שמסתובבות ברחוב
זה רק
אהבה!
אמון!
קבלה!
הכלה!
כבוד!
הבנה!
אמון אמיתי
משוחרר
לא רואה בכלל את הפגמים
את ההתנהגות המאתגרת
את פריצת הגבולות…
רואה רק את כל הטוב האלוקי שבילד
את נשמתו הטהורה
הזכה
המאירה
שמתחת כסא הכבוד חוצבה!
זה האפוד שאני רוצה להלביש בו את הילד
לפני שיצא לרחוב
לפני שידע שיש בכלל רחוב…
הורים יקרים!
גם אתם מרגישים שהילד/ה שלכם כבר מסתובב בג'ונגל?
אתם דואגים לו
רוצים שיחזור הביתה לחיים ולשלום
ויהיה מוגן וחסין
ויצליח להתמודד מול כל חיות הטרף והיצרים המשתוללים?
בואו להבין איך לייצר לו אפוד אמיתי
של הגנה מיוחדת
גם בלי תקשורת איתו
ובלי שהוא יצטרך לשתף פעולה.
בואו לעזור לילד/ה שלכם
כי גם אם נראה שהכל כבר חמור מידי-
אני אומרת לכם, מניסיוני עם מאות מתבגרים והוריהם-
תמיד אפשר לרפא, להשיב את הלבבות!
איתכם
בציפיה לישועה
דרורית