אחת האימהות שמתייעצת איתי,
פנתה אלי בתסכול,
הילד בן 13 מגיע אליה בדרישה:
"אם אתם לא קונים לי קורקינט חשמלי
אני פותח בשביתת רעב!"
שואלת אתכם
מה הייתם עושים??
איך מתמודדים עם הדרישה הזו?
לתת לו?
לא לתת?
המבחן הזה מעמיד אתכם במקום כל כך שברירי.
כשאותה אמא פנתה אלי הרגשתי את הבהלה שלה,
את הלחץ האמיתי, מה עושים, איך מגיבים?
נשמנו ביחד נשימה עמוקה
וניסינו להבין את שורש הדרישה,
במהלך השיחה,
עלו כמה תובנות:
1. כמה אנחנו יציבים כהורים?
כמה הילדים חווים את היציבות בבית?
בהלה מדרישת הילד,
גורמת לו להרגיש חוסר יציבות,
הוא מרגיש, שאם הוריו נבהלים ממנו,
אז אין לו על מי להישען!
אז- קודם כל- אל תיבהלו!
נכון, הוא דורש קורקינט חשמלי!
לא מתאים לנו לרכוש לו!
לא מתאים לגיל: זה בכלל לא חוקי!
לא מתאים לנו לתקציב,
לא בטיחותי בעליל…
ובכלל לא מגיע לו פרס על התנהגותו לאחרונה…
תנו לו הרגשה של קרקע יציבה!
שאתם לא נבהלים!
שיש לו על מי להישען!
2. ילד זקוק להכלה!
בואו ננסה להיכנס לנעליים שלו ולהבין,
למה הוא רוצה? מה הרצון האמיתי שלו?
האם זה צורך חברתי, להיות כמו כולם?
או שהצורך שלו פשוט, להרשים ת'חברה…
אז בואו נזכור
להבין, זה לא בהכרח להסכים!!!
עצם התחושה שהוא יחווה, שהוריו מבינים אותו…
תרגיע את הצורך הדחוף שלו.
אז, הורים יקרים!
גם אם אצלכם זה לא היה קורקינט
אלא דרישה אחרת לא מתאימה-
אל תיבהלו! הישארו רגועים!
לפעמים יש פה רק ניסיון מצידו לבדוק גבולות…
3. האמינו בו!
האמינו, שיש בו כוח של דחית סיפוקים!
כוח של קבלת מרות,
כוח של יכולת להכיל גבולות,
של ציות.
הקב"ה שם בו כוחות אדירים,
הוא רוצה להיות טוב!
האמון שלכם בו, יוציא ממנו את הטוב שיש בו!!!
סיכמנו?
- להיות יציבים
- להכיל
- להאמין.
נשמע פשוט, ואם תקחו את זה ככה- זה באמת יהיה פשוט!
אמא, יש לך שאלות ודילמות חינוכיות?
הבן/הבת מתחילים לחצות קווים ואת לא יודעת איך להגיב,
איך למנוע ואיך להיות בחזית אחידה עם בעלך כי צורת החשיבה של שניכם שונה?
רוצה לעזור לילד/ה שלך ולהחזיר את הגלגל אחורה?
אפשרי בהחלט!
וחבל על כל יום שעובר!
גם את רוצה ילדים מחוברים?
מזמינה אותך לקבל את המידע על הקורס הטלפוני
שכבר שינה חייהם של מאות משפחות לטובה:
d8484099@gmail.com
כאן בשבילך,
דרורית.